יום שלישי, 11 ביוני 2013

רק לחשוב איזה היריון מחכה לי...

חגית הגיעה אלי חרדה מפני ההיריון החדש. לאחר שנים של 
ניסיונות להרות באופן טבעי וטיפולי פוריות הוחזרו לרחמה 3 עוברים. 
עם ההחזרה התחילו הפחדים: איך תתמודד עם שלישיה? 
מה יקרה אם יהיה צורך לדלל את ההיריון? על איזה עובר מוותרים?
וזאת בנוסף להתנסות בהיריון הראשון שהיה קשה מאד. בנוסף 
היו התקפי חרדה, התעוררות תוך הזעה ודפיקות לב
מהירות בלילה וכל הזמן "ציפיה" שהקושי הולך להתממש מיד.

אתם מכירים אותי כמי שמלווה מתמודדים עם סרטן ובני משפחותיהם,
אך מדי פעם מגיעים גם לקוחות אחרים, וזה מאד מרענן.

בשיחה המקדימה לתהליך שעשינו עלתה אמונה שעליה נסמכה
חגית: אם היה לי היריון כזה אז זה ברור שגם זה יהיה קשה.
אמונה נוספת: לחברתי היה קשה לטפל בתאומים, אז בוודאי גם לי יהיה קשה.

נושא החרדה עלה גם הוא, ומסתבר שהיא "ירשה" את החרדה
מאביה הדאגן. היה לה מאד קשה לקבוע את הפגישה הבאה כי
פחדה ממה שיקרה ולכן אולי לא כדאי להתחייב.
דווקא במקרה הזה עמדתי על כך שנקבע פגישה נוספת, כדי "לאפשר"
לדברים הטובים לקרות.

בתהליך עצמו יכלה חגית לראות את עצמה עוברת את ההיריון
בנעימות, בקלות, כשהיא מתעוררת כל בוקר ליום חדש, מבלי
לחשוב על:
מה יהיה אם?...
מתי יתחילו הבחילות?
מתי יגיע התקף חרדה?

בשיחה עמה לאחר מספר ימים היא שיתפה אותי שהיא מרגישה
הרבה יותר טוב, התקפי החרדה פחתו בהרבה, השינה שלה
טובה ורצופה ואפילו בעלה האיר שחל בה שינוי לטובה.

שמחה גדולה ממלאת אותי כשאני שומעת שלקוח או מטופל
עושה שינוי בחייו ומוכן להיפרד מדפוסים ישנים.

האם גם אתם מוכנים לשנוי? על מה אתם מוכנים לוותר כדי
שחייהם יהיו נעימים יותר, זורמים יותר?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה